שלום למנהלים,
יש לי שאלה
שלחתי בפורום משיחי את השאלה הזאת:
שלום למנהלים,
ההודעה הזאת הייתה אמורה להיות ההמשך של ההודעה ששלחתי לפני כמה חודשים והיא ננעלה.
בדקתי מי זה איגנטיוס.
והמידע שמצאתי הוא:
איגנטיוס מאנטיוכיה
איגנטיוס, איש אנטיוכיה שבסוריה, הוא המשיחי הראשון עליו ידוע לנו מן התקופה שלאחר מות השליחים. המידע אודותיו מבוסס על שבעה מכתבים שכתב כשהובל לרומא בתור אסיר, שם הושלך טרף לחיות (בסביבות 110 לספירה). איגנטיוס היה לכל הדיעות אדם מוזר, אם כי קשה לקבוע את טיבו של אדם רק על סמך מכתבים שכתב כשידע שמותו הולך ומתקרב.
איגנטיוס היה אחוז בתחושה של שליחות אלוהית. במכתביו קבע חוקים ותקנות וציפה שהכל ישמעו לו. כל דבר נמדד אצלו במונחים של שחור או לבן. הוא היה נתון במאבק מתמיד עם כל מי שעלול לעמוד בדרכו ונראה שהתנהגותו הסעירה את הרוחות. לדבריו אין בסיס מוצק, ולפעמים הם משוללי היגיון ורגישות כלפי כל מי שלא חשב כמוהו. כזה היה האיש שהנהיג את הקהילה באנטיוכיה והשפיע במשך תקופה קצרה על קהילות נוספות באסיה הקטנה.
אז אם הוא זה שאמר שהמושג "קתולי" היה קיים בתקופתו אז עדותו נאמנה או שאולי מדובר בכתבים מזוייפים שנכתבו כביכול בשמו?
אם זה באמת נכון אין לאף אחד דרך אחרת להוכיח שזה לא כך אלא אם יש עדות של עוד משיחי מתקופתו שכתביו נמצאו ומעידים אחרת או כתבי השליחים הסותרים את הגישה הזאת.
סליחה שרק בשלב זה נזכרתי לשאול את השאלה ולא מראש.
אני מחכה לתשובה.
וכוונתי הייתה לכנסייה ייתכן ולא הסברתי את עצמי מספיק טוב
והנה התשובה שקיבלתי:
לא הבנתי איפה יש התייחסות למושג "קתולי". ממה שאני רואה אין התייחסות כזו.
העובדות הן די פשוטות בעניין הכנסייה הקתולית - הכנסייה הקתולית קמה עם החלטתו של הקיסר קונסטנטין שה"נצרות" תהיה האמונה של האימפריה שלו בשלהי המאה הרביעית לספריה. בועידות שהתקיימו לאחר החלטה זו, בוצע הניתוק האחרון והמוחלט של כל קשר בין ישוע והאמונה בו לבין שורשי האמונה היהודית/עברית, וקוננה הכנסייה הקתולית אשר נבנתה בדיוק כמו הקיסרות הרומית, כאשר האפיפיור דומה שקיסר וכן הלאה למטה בדרגות ההיררכיה.
על כן הכנסייה הקתולית היא סוג של אימפריה רומאית שמזכירה את שמו של ישוע אך למשעה מהווה מוסד לעבודת אלילים ולפולחנים פגאנים קדומים בעטיפה ובערבוב של אמונה בישוע. רק מבט קל למנגים ואמונות מראה זאת בבירור (למשל האלוהות של מרים והתפילות אליה, תפילות למתים ועבור המתים, המיסה אשר מהווה פולחן הקרבה מתמשך, תורת הכנסייה אשר מהווה בסיס לתנ"ך ולא ההפך ועוד דברים רבים).
אני מבין שזאת הגישה המשיחית אבל אני לא מבין מדוע בעיני המשיחיים המושג בישוף הוא משגיח ולא במובן המוכר יום והאם אכן איגנטיוס מאנטיוכיה השתמש במושג "כנסייה קתולית" בהקשר של הקהילה של ישוע במכתביו?
או שזה נעשה לפני כן ומדוע?
כמו כן אני לא מבין מדוע לפי ההשקפה המשיחית הכנסייה הקתולית דומה לקיסרות הרומית?
נכון שגם בקיסרות הרומית ייתכן והייתה היררכיה אבל מדוע המשיחיים חושבים שהאפיפיור הוא כמו קיסר?
יש סיבה לכך?
או שכל האמירות הללו נובעות מבורות מוחלטת?
סליחה אם ציטטתי דברים פוגעניים אבל אני רוצה לדעת לעומק את הנושא על מנת להבין מדוע יש כזאת התנגדות כלפי הכנסייה חוץ מאשר ההשקפה הפרוטסנטית.
האם זה נובע מכעס כלפי הכנסייה או מבורות או שאולי משני הנושאים ביחד?
מדוע המשיחיים לא יכולים פשוט להסתדר עם האמונה הקתולית מבלי להתבטא בגישות קיצוניות שכאלו ומבלי להסביר בהסברים שלהם דעות קדומות כלפי הכנסייה?
כי כל פעם ששואלים שאלה על ישוע המשיח הם תמיד עונים שמדובר באוסף אמונות שונות ומנהגים שונים המעורבבים עם אמונה בו.
אני מחכה לתשובה.
יש לי שאלה
שלחתי בפורום משיחי את השאלה הזאת:
שלום למנהלים,
ההודעה הזאת הייתה אמורה להיות ההמשך של ההודעה ששלחתי לפני כמה חודשים והיא ננעלה.
בדקתי מי זה איגנטיוס.
והמידע שמצאתי הוא:
איגנטיוס מאנטיוכיה
איגנטיוס, איש אנטיוכיה שבסוריה, הוא המשיחי הראשון עליו ידוע לנו מן התקופה שלאחר מות השליחים. המידע אודותיו מבוסס על שבעה מכתבים שכתב כשהובל לרומא בתור אסיר, שם הושלך טרף לחיות (בסביבות 110 לספירה). איגנטיוס היה לכל הדיעות אדם מוזר, אם כי קשה לקבוע את טיבו של אדם רק על סמך מכתבים שכתב כשידע שמותו הולך ומתקרב.
איגנטיוס היה אחוז בתחושה של שליחות אלוהית. במכתביו קבע חוקים ותקנות וציפה שהכל ישמעו לו. כל דבר נמדד אצלו במונחים של שחור או לבן. הוא היה נתון במאבק מתמיד עם כל מי שעלול לעמוד בדרכו ונראה שהתנהגותו הסעירה את הרוחות. לדבריו אין בסיס מוצק, ולפעמים הם משוללי היגיון ורגישות כלפי כל מי שלא חשב כמוהו. כזה היה האיש שהנהיג את הקהילה באנטיוכיה והשפיע במשך תקופה קצרה על קהילות נוספות באסיה הקטנה.
אז אם הוא זה שאמר שהמושג "קתולי" היה קיים בתקופתו אז עדותו נאמנה או שאולי מדובר בכתבים מזוייפים שנכתבו כביכול בשמו?
אם זה באמת נכון אין לאף אחד דרך אחרת להוכיח שזה לא כך אלא אם יש עדות של עוד משיחי מתקופתו שכתביו נמצאו ומעידים אחרת או כתבי השליחים הסותרים את הגישה הזאת.
סליחה שרק בשלב זה נזכרתי לשאול את השאלה ולא מראש.
אני מחכה לתשובה.
וכוונתי הייתה לכנסייה ייתכן ולא הסברתי את עצמי מספיק טוב
והנה התשובה שקיבלתי:
לא הבנתי איפה יש התייחסות למושג "קתולי". ממה שאני רואה אין התייחסות כזו.
העובדות הן די פשוטות בעניין הכנסייה הקתולית - הכנסייה הקתולית קמה עם החלטתו של הקיסר קונסטנטין שה"נצרות" תהיה האמונה של האימפריה שלו בשלהי המאה הרביעית לספריה. בועידות שהתקיימו לאחר החלטה זו, בוצע הניתוק האחרון והמוחלט של כל קשר בין ישוע והאמונה בו לבין שורשי האמונה היהודית/עברית, וקוננה הכנסייה הקתולית אשר נבנתה בדיוק כמו הקיסרות הרומית, כאשר האפיפיור דומה שקיסר וכן הלאה למטה בדרגות ההיררכיה.
על כן הכנסייה הקתולית היא סוג של אימפריה רומאית שמזכירה את שמו של ישוע אך למשעה מהווה מוסד לעבודת אלילים ולפולחנים פגאנים קדומים בעטיפה ובערבוב של אמונה בישוע. רק מבט קל למנגים ואמונות מראה זאת בבירור (למשל האלוהות של מרים והתפילות אליה, תפילות למתים ועבור המתים, המיסה אשר מהווה פולחן הקרבה מתמשך, תורת הכנסייה אשר מהווה בסיס לתנ"ך ולא ההפך ועוד דברים רבים).
אני מבין שזאת הגישה המשיחית אבל אני לא מבין מדוע בעיני המשיחיים המושג בישוף הוא משגיח ולא במובן המוכר יום והאם אכן איגנטיוס מאנטיוכיה השתמש במושג "כנסייה קתולית" בהקשר של הקהילה של ישוע במכתביו?
או שזה נעשה לפני כן ומדוע?
כמו כן אני לא מבין מדוע לפי ההשקפה המשיחית הכנסייה הקתולית דומה לקיסרות הרומית?
נכון שגם בקיסרות הרומית ייתכן והייתה היררכיה אבל מדוע המשיחיים חושבים שהאפיפיור הוא כמו קיסר?
יש סיבה לכך?
או שכל האמירות הללו נובעות מבורות מוחלטת?
סליחה אם ציטטתי דברים פוגעניים אבל אני רוצה לדעת לעומק את הנושא על מנת להבין מדוע יש כזאת התנגדות כלפי הכנסייה חוץ מאשר ההשקפה הפרוטסנטית.
האם זה נובע מכעס כלפי הכנסייה או מבורות או שאולי משני הנושאים ביחד?
מדוע המשיחיים לא יכולים פשוט להסתדר עם האמונה הקתולית מבלי להתבטא בגישות קיצוניות שכאלו ומבלי להסביר בהסברים שלהם דעות קדומות כלפי הכנסייה?
כי כל פעם ששואלים שאלה על ישוע המשיח הם תמיד עונים שמדובר באוסף אמונות שונות ומנהגים שונים המעורבבים עם אמונה בו.
אני מחכה לתשובה.